את בטח מכירה את זה שאת עומדת מול משימה שצריכה להיעשות,

את רוצה לבצע אותה,

את מסתכלת לה בעיינים והיא לך,

 ושום – דבר – לא – קורה!

ואז גלגל הכאבים מתחיל,

את מלקה את עצמך על כך ששוב פעם דחית משימה,

את משווה את עצמך לאחרות 

(שנדמה שפשוט מצליחות בלי מאמץ),

הערכה העצמית שלך נפגעת בעקבות זה

ובגלל כל הסיבות הנ”ל 

את ממשיכה לדחות דברים

כתוצאה מכך, 

את מתחילה לרוץ “מכיבוי שריפה” אחת בחיים שלך לאחרת…

ומכאן,

הגלגל חוזר חלילה

ואת סובלת אנושות!

הרבה אנשים מאמינים שהם דוחים דברים בגלל שהם עצלנים.

תני לי לנפץ לך את זה רגע,

ב99.9% מהמקרים זה פשוט לא נכון.

ההגדרה לעצלנות היא –  יש משהו שצריך להיעשות, אני לא רוצה לעשות אותו ולכן לא אעשה אותו.

מנגד,

דחיינות היא – יש משהו שצריך להיעשות, אני רוצה לעשות אותו אבל משהו מונע ממני להתקדם.

אם הבעיה שלך היתה עצלנות, אני מבטיחה לך, לא היית גוללת עד לפה.

דחיינות יושבת על משהו הרבה יותר עמוק.

היא יושבת על הרגלים מחשבתיים פוגעניים.